פנים וגוונים של חיים יהודיים במיין

תמיד יש גם וגם…
דון לה־רושל 13

לגלות מקום, לחשוף משמעות
מליסה מרטנס יברבאום 15

מסע של אהבה ותקווה
חדוה רוקח 19

פנים וגוונים של חיים יהודיים במיין 21
דרום מיין 23
ארונדל, בידפורד, קנבנקפורט, לימינגטון, מודי, אולד אורצ'רד ביץ', סאקו, וולס, יורק

פורטלנד רבתי 43
קייפ אליזבת, קמברלנד, פלמות, גוראם, גריי, פיקס איילנד, פורטלנד, סקרבורו, סאות פורטלנד, ווסטברוק, ירמות

מידקוסט ודאונאיסט 117
אפלטון, בלפסט, בודינהם, ברונסוויק, בקספורט, קמדן, דמריסקוטה, דיר אייל, אדג'קומב, פרידום, לינקולנוויל, מריאוויל, ריצ'מונד, רוקלנד, רוקפורט, סירספורט, טופסהם, יוניון, וולדובורו, ווייטפילד

מרכז מיין 159
אולבני, אובורן, אוגוסטה, אבון, בנטון, דורהם, פיירפילד, פרמינגדייל, פרמינגטון, גרדינר, גרינווד, הלוול, הריסון, לואיסטון, רידפילד, טמפל, ווטרפורד, ווטרוויל, וולד, ווילטון, וודסטוק

צפון מיין 219
בנגור, פורט קנט, חרמון, מארס היל, אורונו, פרסק אייל, ווינטרפורט

אנשי מיין בתפוצות 259
מסצ'וסטס, ניו המפשייר

מפתח 271

לגלות מקום, לחשוף משמעות
מליסה מרטנס יברבאום , אוצרת שותפה לתערוכה, המוזיאון היהודי של מיין

כאחת שזה מקרוב באה למיין (עברתי מברוקלין, ניו יורק), למדתי שהבנת התרבות המקומית כאן דורשת אופנים חדשים של התבוננות והקשבה. קצב החיים היהודיים פועם כאן במקצב שונה ובעוצמה שונה; סימני הנוכחות היהודית פחות ניכרים במרחב הציבורי; והחוויות היהודיות נפרשות בהרמוניה עם הסביבה של מיין — מקום שכיום תשעה־עשר אלף יהודים קוראים לו בית.
כאוצרת ותיקה בתחום ההיסטוריה היהודית, וכחלק מתהליך ההתמצאות שלי, מצאתי את עצמי נמשכת לתיעוד ההיסטורי הקיים, שמתעד את החיים היהודיים במדינה. ניתן למצוא במיין נושאים, שמזוהים לעיתים קרובות עם החיים היהודיים־אמריקאיים במאה העשרים — הגעה לארץ החדשה, עבודה, פנאי, חגים, חגיגות, מוסדות קהילתיים, שירות צבאי והמשכיות של מסורות יהודיות. ואכן, קווי המתאר של החיים היהודיים במיין משתלבים בקלות עם נרטיבים ותיקים של תרבות התפוצות — החיפוש אחר בית, ביטחון, נוחות וקהילה, לצד משמעות ויופי מתמשכים.
עם זאת, כשמוזיאונים וארגונים קהילתיים יהודיים חפצים להעמיק מבט ולהבין את מהותם של חיים יהודיים במאה העשרים ואחת, עבודתה של הצלמת חדוה רוקח, המוצגת כאן, מציעה נקודת מבט חדשה ושפה רעננה. עבודה זו מכילה יותר ממאתיים מצולמים; זהו הפרויקט האמנותי המוזמן הגדול ביותר עד כה, שמתעד את רוחב היריעה של החיים היהודיים במיין וחוגג זהויות יהודיות וכאלה שמסתעפות מהן.
עבודתה של רוקח מזמינה את הצופים אל מעבר לעדשה ואל תוך מרחבים אישיים, שבהם מתרחשות פעילויות מגוונות — מהיומיום של פנקייק וקפה, דרך סיפורים שמסופרים במהלך משחק קלפים ודרך עריכת טקסים מלווים במוזיקה, ועד לעבודה־המתמדת הנחוצה לשימור התרבות היהודית, במיוחד בקהילות קטנות ומרוחקות.
נוסף על כך, צילומים אלה מסייעים לנו לבחון מחדש הנחות שהשתגרו ביחס לחיים היהודיים במיין ולהתמודד עם סטריאוטיפים. הם מציגים למעלה מאחוז אחד של תושבי־מיין היהודים כיום, שחיים את יהדותם באופנים צפויים ולא צפויים. תהליך הצילום של רוקח — אותו ערכה יחד עם בן זוגה, הסופר איתי בחור — היה תהליך משולב של בניית קשרים יחד עם עבודת אמנות. המסעות הארוכים של הזוג הישראלי ברחבי המדינה יצרו פתח לשיחות והבנות, שלא היו מתרחשות אחרת, והם מציעים מודל חדש לדיאלוג באמצעות אמנות ושליחות תרבותית. בהקשר של תקופתנו, הפרויקט הזה — של הצלמת ושל המוזיאון — הוא נועז, מעודד ומזכיר לנו מה עוד אפשרי בהמשך הדרך.
כשנתבונן בצילומים שבספר זה ובתערוכה הנלווית במוזיאון היהודי של מיין, אין ספק שנמצא דרכים חדשות להתבונן אלה באלה ולהקשיב זה לזה.
דברי תודה
ברצוני להודות לצוות המוזיאון היהודי של מיין ולמנכ"לית שלו דון לה־רושל על האומץ והחזון, שנדרשו כדי להוציא לפועל את כל היבטי הפרויקט החשוב הזה. הערכתי ותודתי נתונות לחדוה רוקח על צילומיה היפהפיים, ועל הזמן הרב שהיא ואיתי בחור הקדישו במיין לתיעוד אנשיה בכבוד, סקרנות ופתיחות. תודה גם לאנשים שצולמו — על פגיעותם ונוכחותם הגלויה ועל הדרכים שבהן הם יוצרים ומשמרים את התרבות היהודית מדי יום ביומו כאן במיין.