ביקורת תרבותגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
דברים שנשאתי בהשקת המהדורה העברית של אָלוּדָה כֵּתֵלָאוּרִי, מין רשימה ביוגרפית על ואז'ה פשבלה, על גיבורו אָלוּדָה כֵּתֵלָאוּרִי ועל האופן בו נעשו, במידה מסוימת, לאחד.
קראו עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
איתי בחור
ויטיה הלך ולא חזר. שותא מחפש אותו כל היום. החיפושים מתמקדים בין המטבח לדלפק. באה זמרת, היא רוצה לעבוד רק שלוש שעות. אחר כך לשיר.
קראו עודגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
השירה הגאורגית העתיקה החלה והתפתחה, בין היתר, כשירה של נשים; הגברים היו יוצאים להילחם ונהרגים, הנשים היו מקוננות עליהם בחרוזים שחיברו לשמם.
קראו עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
איתי בחור
יש מקומות כאלה. הם מופיעים כשנכנסים אליהם ונעלמים כשיוצאים מהם. זה התחיל בבוקר, אולי עוד לפני שהתעוררתי. בזמן המעורפל הזה, בין תודעה ומוות, חלמתי או חשבתי על ישמעאל, גיבור הספר "מובי דיק" של הרמן מלוויל. כשישמעאל נעשה מודע לכך שהוא מתחיל לבהות יותר מדי בחלונות ראווה של חנויות לממכר ארונות מתי...
קראו עודגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
המלך תמר הוא בעצם מלכה; שמה תמר בַּגְרַטְיוֺני, היא חיה במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה בגרוזיה, ועד היום דמותה נערצת ומהווה סמל לאומי ופמיניסטי בגאורגיה ומחוצה לה. בספרנו 'סתיו בטביליסי', חדוה רוקח ואני כתבנו ש"היתה בת מלך, הומלכה בעצמה והצליחה להקים מיני־אימפריה בקווקז, למרות הקשיים שבהם נתקלה כ...
קראו עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
איתי בחור
פעם העיר התחתית היתה עיר תחתית. המלחים היו מלחים, הזונות זונות והמבריחים מבריחים. בינתיים העיר מתה.
קראו עודגאורגיהספרות ותרבותתרבות וספרות
איתי בחור
צא ולמד מה גדול כוחם של מים, דו-תחמוצת הפחמן ותמיסת וניל שנתקדשו
קראו עודהוצאה לאור והפקת ספריםהוצאה לאור והפקת ספרים
איתי בחור
כריכה של ספר היא לא קישוט. כריכה היא סוג של יומרה מדעת או שלא מדעת; זאת משום שהיא מעוררת אצל קורא ציפיות מסוימות ביחס לספר שאותו עוד לא קרא:
קראו עודחדוה רוקח ואיתי בחור
גרוזיה זה לא רק אוכל, ריקודים, טרקים ופולקלור. גרוזיה זו גם תרבות - ספרות ושירה וזהות - ציוויליזציה באזור פראי.
קראו עודהוצאה לאור והפקת ספריםהוצאה לאור והפקת ספרים
איתי בחור
להדפיס צילום זה עניין מתעתע ...
קראו עוד