אוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
טיפה מרה
איתי בחור
פעם העיר התחתית היתה עיר תחתית. המלחים היו מלחים, הזונות זונות והמבריחים מבריחים. בינתיים העיר מתה.
קראו עודחיפה
אוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
כששותא פגש את אלודה כתלאורי – סיפור על שיר
איתי בחור
גמרנו את העבודה על הפואמה "אָלוּדָה כֵּתֵלָאוּרִי". נסענו לחגוג עם שותא. עיר המקלט שלנו היא מרכז הצ'יבורק אצל שותא, לא רחוק משוק תלפיות; אליו אנחנו בורחים לפעמים בשביל לשמוח ולפעמים על מנת לא לרצוח בשגגה, בימים שהלקוחות בודקים את אורך רוחנו.
קראו עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
סיפור גרוזיני על כל מיני דברים
איתי בחור
ויטיה הלך ולא חזר. שותא מחפש אותו כל היום. החיפושים מתמקדים בין המטבח לדלפק. באה זמרת, היא רוצה לעבוד רק שלוש שעות. אחר כך לשיר.
קראו עודאוכל ושתייהגאורגיהחיפהסיפוריםספרות ותרבות
גרוזיה פינת החלוץ / איתי בחור
איתי בחור
יש מקומות כאלה. הם מופיעים כשנכנסים אליהם ונעלמים כשיוצאים מהם. זה התחיל בבוקר, אולי עוד לפני שהתעוררתי. בזמן המעורפל הזה, בין תודעה ומוות, חלמתי או חשבתי על ישמעאל, גיבור הספר "מובי דיק" של הרמן מלוויל. כשישמעאל נעשה מודע לכך שהוא מתחיל לבהות יותר מדי בחלונות ראווה של חנויות לממכר ארונות מתי...
קראו עוד