ספר זה, השני לספרי 'מחקרי גליל', מביא בפניכם מבחר מחקרים על הגליל, שנערכו בשנים האחרונות. המאמרים בקובץ זה מבוססים על הרצאות, שהוצגו בכנס השנתי 'מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו'. מאז תשנ"ט התקיימו שבעה־עשר כנסים של 'מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו', ומדי שנה מוצגים בהם מחקרים הקשורים לגליל ולצפונותיו, מתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה, החי והצומח, האקולוגיה, התרבות והחברה; מהם מחקרים של חוקרים מובילים בתחומיהם ואחרים של חוקרים בראשית דרכם.
משחר ההיסטוריה היה הגליל אזור בעל משמעות בכל הרמות: המקומית, האזורית והבינלאומית; מערבו נושק לחופי ימים ומזרחו גשר יבשתי לממלכות המזרח הגדולות. הדרכים המרכזיות, ריבוי יחידות הנוף והאקלים המגוון בחלקים שונים של הגליל, השפיעו על ההתפתחות היישובית באזור ועל מאפייניה האורבניים, התרבותיים והאנושיים.
הקמת במה אקדמית ראויה למחקר שמתמקד בגליל היא שעמדה בפני חברי הצוות, שיוזם ומארגן את הכנס השנתי ובפני הנהלת המכללה האקדמית תל־חי, שמלווה אותו ותומכת בקיומו. הדגש במחקר הרגיונלי של הגליל הונח בעבר על היותו יחידה בעלת גבולות ומאפיינים ייחודיים; בשנים האחרונות מרחיבים חוקרים את הדיון להבטים נוספים, מורכבים יותר. אל מול תהליכי הגלובליזציה מתפתחת בעשורים האחרונים תנועה נגדית, שמבקשת להעצים את המקומי ולהדגיש את האזור על מאפייניו הייחודיים, אפילו ברמה של מיקרו־היסטוריה המהווה ראי למחקרים רחבים יותר. תנועה זו שואפת לחזק בקרב האנשים את תחושת השייכות שלהם למקום בו הם חיים.
העמדה הדוגלת בהבלטת הייחודי והמקומי מאפיינת רבים מהמחקרים, שמוצגים בכנסי 'מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו' ושמובאים בקובץ זה. ריכוז החידושים האקדמיים שעניינם חקר הגליל מציב את המכללה האקדמית תל־חי במרכז המחקר האזורי ובחוד החנית של פיתוח מתודלוגיות־מחקר חדשות שנוגעות לתחומים אלה. האישור שנתנה המועצה להשכלה גבוהה לתוכנית ללימודי הגליל לתואר שני, מהווה הכרה בהיותה של המכללה מובילה ומקדמת את המחקר העוסק בגליל, ובצוות החוקרים שמקדם את המחקר הזה. ניצני מחקריהם של הסטודנטים לתואר שני מובאים במאמר שכותרתו 'עמק החולה וסביבתו בראשית המאה ה־19 על פי דיווחו של אולריך יספר זטצן', ושהשותף בכתיבתו הינו תלמיד שסיים השנה את לימודיו במסלול זה.
קובץ מאמרים ראשון של כנס מחקרי הגליל ראה אור ב־2010. בקובץ שלפניכם, השני במספר, נמצאים מאמרים המבוססים על הרצאות שניתנו בששת הכנסים האחרונים. המאמרים מסודרים בשערים על פי נושאיהם:
השער הראשון, שכותרתו 'חינוך וחברה בגליל עבר והווה', מכיל שישה מאמרים המציגים קשת רחבה של נושאים, תרבותיים־היסטוריים ובני ימינו. שרה ארנון, שמואל שמאי, זאב גרינברג ולי כהנר בוחנים תהליכי שילוב של נקלטים בהרחבות הכפריות בפריפריה הצפונית. דפנה שגיב רייס וזאב גרינברג מנתחים סיפורי־חיים של סטודנטיות מוסלמיות שמתמודדות עם המערכת האקדמית. נירית רייכל מספרת את סיפורה של מכללת אוהלו. לאה מרזל משתפת את הקורא בחוויית השירה בציבור בקבוצת מייסדי קיבוץ יגור. המאמר של יאיר זלטנרייך מדגים באמצעות דמותו של המורה וינברג את ראשיתה של ההוראה בגליל. המאמר של נילי בן ארי מוביל את הקורא אל עולמם של חכמים.
בשער שכותרתו 'אדם וסביבה בגליל' מופיעים שלושה מאמרים, שניים מהם עוסקים בסוגיית הריסוסים החקלאיים והשפעותיהם. יורם פינקלשטיין ולצדו קבוצת חוקרים, בודקים את השפעות החשיפה לרחף זרחנים על מערכת העצבים ההיקפית. פלג אסטרחן מציג את תוצאות סקר ניטור חומרי־הדברה בכנרת. המאמר השלישי, שדן במחלת ריקבון־השורשים הלבן במטעי נשירים, נכתב על ידי מרי דפני ילין ולצדה שורה ארוכה של חוקרים מהמכון לחקר הגולן ומהמכון למחקר ופיתוח של מחוז הצפון במשרד המדע.
השער הבא עוסק בנבכי העבר. עמיחי מזר מציג את ממצאיו בחפירת מכוורת מתקופת המלוכה בתל רחוב, ברוך ברנדל וציונה גרוסמרק מפרסמים חותם גליל מימי סרגון השני שנמצא בחורבת עומרית. ינון שבטיאל לוקח אותנו לתקופה הרומית ומשווה בין מערכת מסתור, שנחשפה מתחת לבית הכנסת של חוקוק ובין מערכות מסתור המצויות מתחת לבתי כנסת בדרום. ציונה גרוסמרק מציגה ממצא נוסף מחורבת עומרית, טבעת כלילת אבן. יוסי סטפנסקי ואליהו בן טובים מפרסמים שורה של כתובות קבורה מן המאות ה־16 וה־17 לספירה מבית הקברות היהודי בצפת. המאמר החותם את השער הוא מאמרם של חיים גורן ויוסי אלון, שעניינו תיאור של עמק החולה בראשית המאה ה־19 בידי החוקר־נוסע אולריך יספר זטצן. מאמר זה, שהינו ניצן ראשון ומבורך למחקריהם של תלמידי התואר השני ללימודי הגליל, מהווה גם דוגמה לשיתוף פעולה בין מרצה בכיר בתוכנית לבין סטודנט.
את הקובץ חותם שער שעוסק באמנות נוצרית בגליל ובו שלושה מאמרים, שעניינם עבודות אמנות שנמצאות באתרים נוצריים בגליל ושבדרך כלל אינן מוכרות לציבור. גיל פישהוף דן בדמותו של פטרוס ובשימוש הפוליטי־כנסייתי בה, תוך ניתוח כותרות האבן בכנסיית הבשורה הצלבנית בנצרת. עינת סגל דנה בסדרת חלונות הוויטראז' בכנסייה הסלזיאנית בנצרת. נירית שלו־כליפא עוסקת בנופי הכרמל במחזור ציוריו של אמיל ריץ במנזר סטלה מאריס. שער זה מוקדש לזכרה של פרופ' נורית כנען־קדר ידידת המכללה. מחברי המאמרים בשער זה נמנו על תלמידיה.
הקשת הרחבה והמגוונת של המאמרים מציגה נאמנה את העשייה הרחבה ואת עושר המחקר על הגליל, שמוצגים בכנס השנתי.
לכבוד ולעונג לנו להודות לכל המסייעים במלאכה ובהבאתו של ספר זה להוצאתו לאור. בראש ובראשונה תודתנו לכל המרצים בשבעה־עשר הכנסים של מחקרי הגליל, שתרמו והעשירו את הידע על חבל ארץ זה וסביבותיו. תודה מיוחדת לחוקרים מחברי המאמרים על עבודתם המסורה, ועל נכונותם להציג את מחקריהם בכנסי מחקרי הגליל ולפרסם את המחקר בקובץ זה; ותודה לקוראים האלמונים ששפטו את המאמרים האלה. תודה מיוחדת חבים חברי המערכת לגברת הדר צדקה, שליוותה ביעילות את עבודת האיסוף והארגון של הקובץ. תודתנו העמוקה למכון לחקר קרן קימת לישראל לתולדות הציונות וההתיישבות ולמר יחיאל לקט העומד בראשו, על סיועם הנדיב, הן לכל כנסי מחקרי גליל, הן להוצאתו לאור של ספר זה.
תודתנו לאיתי בחור על עבודתו היסודית והמקצועית בעריכה המוקפדת, בהפקת הספר ובהוצאתו לאור. המכללה האקדמית תל־חי היא הגוף העיקרי העומד מאחורי הכנס והספר ועל כך תודתנו.
אנו, חברי הוועדה המדעית ועורכי הספר, מקווים להתחיל בתוך זמן קצר את העבודה על הקובץ השלישי של מחקרי גליל.
חברי הוועדה המדעית
פרופ' ציונה גרוסמרק, פרופ' חיים גורן, פרופ' מוסטפא עבאסי,
ד"ר יאיר זלטנרייך, ד"ר זאביק גרינברג
